<h1>ראבי"ה סימן קל"ג</h1>
<h2>דף נ.</h2>
שלשה שאכלו ביחד אינן רשאים ליחלק וכן ד' וה' ששה נחלקים עד [עשרה עשרה] אינן נחלקים עד שיהיו שם עשרים. ופרכינן למה ליה למיתני תנינא חדא זימנא שלשה שאכלו כאחת חייבים לזמן, ומשני א"ר אבא הכי קתני שלשה שישבו לאכול כאחת ועדיין לא אכלו אינן רשאין ליחלק, פירוש התחילו רק לאכול המוציא. ור"ח גריס שלשה שישבו לאכול אע"פ שכל אחד אוכל מככרו אינן רשאין ליחלק אי נמי כרב הונא שאמר ג' בני אדם שבאו משלש חבורות של שלשה בני אדם אינן רשאין ליחלק. ונראה שרק החליפו חבורתם בתחלה שלא בטלו מצות זימון בחילוקם לפי דעתם, והשתא אם באו ג' האחרונים ליחלק וסבורים עתה שטעו בראשונה אשמעינן דיפה כוונו בראשונה והשתא לא מצי למחלק, אי נמי שלשה לאו דוקא אלא יותר היו. אמר רבא לא אמרן אלא דלא אקדימו הנך ואזמינו עלייהו [בדוכתייהו אבל אזמינו עלייהו בדוכתייהו] פרח זימון מינייהו. ור"ת פירש שפירשו באמצע ברכה.
